גזר דין בתיק ת"פ 8011-10

בעניינו של נאשם 2

ביום 28/12/11 הורשעו הנאשמים במסגרת הסדר טיעון על יסוד הודאתם בעבירות המיוחסות להם בכתב אישום מתוקן. בעניינו של נאשם 1 הוצג הסדר לעניין העונש, על פיו יושת עליו עונש של 5.5 שנות מאסר לריצוי בפועל, מאסר על תנאי ופיצוי למתלוננים בסך של 52,000 ש"ח. בעניינו של נאשם  2 לא הוצג הסדר בעניין העונש למעט לעניין פיצוי בסך של 10,000 ש"ח.

המאשימה נימקה את ההסדר בקשיים ראייתיים, קושי באיתור אחד העדים ורצון לחסוך המשך הליכים.

כתב האישום המתוקן מייחס לנאשם 1 חבלה חמורה בנסיבות מחמירות (4 עבירות) לפי סע' 333+335(א)(1)+(2) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 ולנאשם 2 מיוחסת תקיפה בנסיבות מחמירות, מספר עבירות לפי סע' 382(א) בנסיבות סעיפים 379 ו 380 לחוק העונשין.

על פי העובדות המפורטות בכתב האישום המתוקן, בהן הודו הנאשמים והורשעו, הנאשמים ביחד עם מאור סויסה ("מאור") הגיעו ברכבם לקיוסק בקרית גת, התבקשו להנמיך את המוסיקה במכוניתם ובתגובה לכך פתחו בתגרה אלימה, במהלכה נפגעו ארבעה מתלוננים בפצעי דקירה, בעיקר מידי נאשם 1, ונזקקו לטיפול רפואי בביה"ח. לנאשם 2 ביחד עם מאור, יוחסו עבירות של תקיפת וגרימת חבלות של ממש, באמצעות אלה, לשני עוברי אורח שנקלעו למקום. בתום אירוע התקיפה, עזבו הנאשמים את המקום, כשהם משאירים את הנפגעים מתבוססים בדמם, נאשם 2 השליך את הסכין ששימשה את נאשם 1 במהלך התקיפה.

ביום 18/3/12 נגזר דינו של נאשם 1 תוך אימוץ ההסדר לעונש בעניינו.

יצויין, כי עניינו של מאור בגין חלקו באירוע, נידון בבימ"ש שלום בבאר שבע בת"פ 1017/10, הוא הורשע במסגרת הסדר טיעון על יסוד הודאתו ובגזר דין מיום 14/3/12 הושת עליו עונש של 400 של"צ, צו מבחן למשך 12 חודשים, 12 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים לבל יעבור כל עבירת אלימות מסוג פשע ופיצוי.

הצדדים הביאו לידיעת ביהמ"ש את הסכמתם, כי המדינה לא תעתור להשית על נאשם 2 עונש כבד יותר מזה שהושת על מאור.

נאשם 2, בן 21, ללא עבר פלילי, חייל בעת האירוע, סיים שתי שנות שירות ביחידה קרבית. לטענתו בפני שירות המבחן, הוא נגרר לתגרה בשל רצונו להגן על אחיו, נאשם 1. נאשם 2  לא החזיק סכין במהלך התגרה, חלקו אמנם שולי באופן יחסי לסכינאות והאלימות הקשה בה נקט נאשם 1, אך חמור דיו, הן בשל העובדה כי תקף בעצמו, באמצעות אלה, שני עוברי אורח תמימים, שלא היו מעורבים כלל בעניין, הן משום שנוכחותו התומכת העצימה את כוחו ובטחונו של נאשם 1 ואת אווירת האלימות הכללית.

חלקו של נאשם 2 במעשה האלימות עצמו זהה לחלקו של מאור. התסקיר בעניינו חיובי, שירות המבחן העריך כי יש בהתערבות טיפולית לסייע לנאשם לווסת את דחפיו התוקפניים והוא אף ביטא רצון לכך. שירות המבחן המליץ על העמדת הנאשם 2 במבחן למשך שנה וכן כאקט חינוכי, להשית עליו 120 של"צ. אינני סבורה כי יש להקל בעונשו של הנאשם לעומת עונשו של מאור ולהסתפק ב 120 שעות של"צ, חלקם באירוע אמנם זהה אך לחובת הנאשם יש לזקוף גם את השלכת הסכין לאחר המעשה. מאידך, יש לקחת בחשבון כי נאשם 2 שהה במעצר משך 10 חודשים ולאחר מכן שהה במעצר בית מלא, הרחק מביתו עם אזוק אלקטרוני. נראה על כן, כי ניתן לאמץ את הסכמת הצדדים לעניין השוואת הענישה בין מאור והנאשם ולפיכך אני מטילה על נאשם 2 את העונשים הבאים:

א.      400 שעות של"צ אותן יבצע במסגרת אגף שפ"ע בעריית קרית גת בתפקיד תחזוקת שטחי גינון ומתקני משחקים.

ב.       12 חודשי מאסר על תנאי והתנאי הוא שבמשך 3 שנים מהיום לא יעבור כל עבירת אלימות מסוג פשע.

ג.        צו מבחן למשך שנה במהלכה ישתלב בהליך טיפולי בשירות המבחן.

ד.       פיצוי למתלוננים בסך של 10,000 ש"ח.

זכות ערעור תוך 45 יום מהיום.

ניתנה והודעה היום ז' סיון תשע"ב, 28/05/2012 במעמד הנ"ל.